חוות-דעת מומחה בתביעות-ייצוגיות והליכים משפטיים
   על סמך סקרים    

סקר צרכנים, מחקר שוק ו/או סקר עמדות המוגש לבית המשפט במסגרת חוות-דעת של מומחה בתחום הסטטיסטיקה ומחקר התנהגות-הצרכן הינו אחד מהכלים המשפיעים ביותר על החלטת בית-המשפט באם לאשר או לדחות בקשה לתובענה-ייצוגית, ו/או לזכות בהליך משפטיך אחר כגון: תביעה הקשורות לסימן-מסחרי, תביעה בתחום הערכת מונטין, תביעה בהם נדרש לאמוד נזק כלכלי ונזק שאינו כלכלי, תביעת דיבה, סכסוכים עיסקיים ועוד.

​

בין אם את/ה תובע/ת או נתבע/ת, האומדנים הכמותיים והראיות הסטטיסטיות אותן נספק לך יבססו ויעצימו את טענותיך בבית המשפט, באופן הבא:

​

תובענות ייצוגיות:

• נבחן סטטיסטית את ההיתכנות שאכן קיימת קבוצה נפגעת. ובמידת הצורך נאמוד סטטיסטית את גודלה.

• נספק ראיות סטטיסטיות על קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הכשל הנטען לבין פעילותה של הנתבעת.

• נבדוק את מהות הפגיעה הנטענת ועוצמתה. לדוגמא: פגיעה באוטונומיה של הצרכן/פרט.

• באמצעות מודל חישובי מדוייק נאמוד את היקפו הנזק הממוני או נספק כלים להפרחת טענת התובעים ככל הנוגע לסכום הנזק הממוני.

• תובעים יוכלו לבצר את טענותיהם או נתבעים יוכלו לאתגר את דרישת התובעים בעזרת אומדן סטטיסטי אודות אחוז חברי הקבוצה הנפגעת (לכאורה) אשר היו מצטרפים או מגישים בעצמם תביעה ייצוגית (פרשת זליגמן).

​

תביעות נזיקין/סיכסוכים עיסקיים: נספק אומדנים סטטיסטיים על היקף הנזק הכספי ומידת אחריותו של הגורם שגרם לנזק זה.

תביעות בתחום סימני מסחר/קניין רוחני: נעמיד תשתית של ראיות סטטיסיות ל- הפרת סימני מסחר, פגיעה במונטין ופגיעה בנכסיות המותג.

תביעת דיבה: נאמוד את שיעורי החשיפה לעוולה הנטענת ומידת פגיעתה.

​

שימוש מושכל בשיטות סטטיסטיות ומתודולוגיות של מחקר-יישומי כתשתית להכנת חוות-דעת מומחה בהליכים משפטיים ובפרט בתובענות ייצוגיות יכול לחרוץ את גורלה של הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית ו/או בעת שהיא מתנהלת בבית המשפט. זה המקום להרחיב את הסקירה בעיניין זה:

​

כידוע, צריכים להתקיים מספר תנאים אשר רק בהתקיימם בית המשפט יאשר תביעה כתובענה ייצוגית. בהקשר זה ראוי לציין את התנאים הבאים :

1. האם קיים קשר-סיבתי (להבדיל מקשר סטטיסטי) בין הנזק שנגרם ללקוחות לבין הכשל או העוולה הנטענת?

2. האם התובענה מעוררת שאלות עובדתיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה?. האם קיימת למעשה קבוצה? מהו האומדן לגודלה? האם התובע מייצג קבוצה     הומגנית של תובעים ?

​

סקר צרכנים ו/או מחקר שוק מקצועי ומבוקר יכול לספק תשובות מוצקות (הנתמכות בהוכחות מדעיות ומבחנים סטטיסטיים) לשאלות המתעוררות בתובעונות ייצוגיות ו/או בהליכים משפטיים נוספים.

​

הנך מוזמן/מוזמנת לפנות ישירות לסטטיסטיקאי ודנה יוסי (0544-248625) מנהל חברת הסקרים, על-מנת לבחון את האפשרות להסתייע בו ובמקצועיותו בהליך המשפטי שהנך מנהל/ת. לודנה ניסיון עשיר ומוצלח בהגשת חוות-דעת מומחה ו/או חוות-דעת נגדית, ככל שיידרש לתקף את תביעתך באמצעות ראיות סטטיסטיות ו/או לזהות חולשות וכשלים בחוות-דעת מומחה המבוסס על סקר שהוגשה נגדך. בחוות-דעת נגדית יעשה מאמץ לערער (ככל שיתגלו כשלים) על התוקף הסטטיסטי של ממצאים סטטטיסטיים שנועדו לפגום בטיעונך.

​

ראוי לתאר בקצרה מושגים חיוניים בעולמות-תוכן של: מבחנים סטטיסטיים, המשותף והשונה בין ׳קשר סטטיסטי׳ לבין ׳קשר סיבתי׳, ומהי המתודולוגיה המחקרית המועדפת לביצועו של סקר:

מהו ׳קשר סטטיסטי׳? קשר סטטיסטי, המכונה גם 'מתאם סטטיסטי' הינו מדד המעריך את התלות בערכים בין כמה משתנים. כך לדוגמא,  האם ישנה תלות בין שינוי בערכי משתנה A לבין שינוי בערכי משתנה B. כלומר, המידה בה חל שינוי בערכים  של משתנה אחד, מלווה בשינוי בערכים של המשתנה השני. בהקשר זה נהוג לתאר 'קשר חיובי' (עליה בערכיו של משתנה אחד מלווה בעליה בערכיו של המשתנה השני, ולהיפך), לעומת 'קשר שלילי' (עליה בערכיו של משתנה אחד מצביעה על ירידה במשתנה השני, ולהיפך). חוזק הקשר בין המשתנים תבוטא על ידי 'מקדם המתאם' ביניהם. כמו כן, אם אין קשר בין שני משתנים A ו- B הם יהיו בלתי תלויים וגם חסרי קשר סטטיסטי.

​

קשר וסיבתיות (causation and correlation) - קשר סטטיסטי בין שני משתנים אינו בהכרח קשר סיבתי ביניהם. הגורם לקשר יכול להיות מעורבותם של משתנה או משתנים אחרים אשר קשורים לשני המשתנים שנבדקו. סיבתיות מתקיימת רק כאשר A מוביל ו/או גורם ל-B !.

 

מהו קשר סיבתי? בעולמות התוכן של המחקר והסטטיסטיקה זהו קשר של סיבה ותוצאה. במילים אחרות, המשתנה הבלתי תלוי במחקר הוא הגורם הישיר לשינוי במשתנה התלוי. להוכחת קיומו של קשר סיבתי יש לבצע מחקר וניסוי בשיטה המתאימה לכך ולבסס את המסקנה על מבחנים סטטיסטיים להוכחת קיומו של קשר סיבתי.

​

באופן כללי, הוכחות סטטיסטיות המספקות מענה חלקי ו/או מלא לטענות המרכזיות הנטענות ברוב התובענה הייצוגית, ניתן לקבל באמצעות סוגי המחקרים הבאים: מחקר מתאמי או מחקר ניסויי. סוג המחקר נקבע על-פי מטרות המחקר והשאלות הנשאלות בו, כאשר כל סוג מחקר מאפשר הסקת מסקנות מסוימות. מחקר מתאמי מצביע מתאם סטטיסטי בלבד אבל לא על קשר סיבתי בין שני משתנים או יותר. לכן, לא ניתן לבחון באמצעותו האם הכשל הנטען גרם לנזק לכאורה. לעומת זאת, אם החוקר ייבחר לבצע מחקר ניסויי, הוא יוכל להסיק קשר של סיבה. לאמור, ההבדל המהותי בין שני סוגי המחקרים הוא היכולת להסיק על סיבתיות.

לסיכום, שימוש מושכל בשיטות סטטיסטיות ומתודולוגיות של מחקר-יישומי כתשתית להכנת חוות-דעת מומחה בהליכים משפטיים ובפרט בתובענות ייצוגיות יכול לחרוץ את גורלה של הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית ו/או את  מידת הצלחתך בבית המשפט.